טל': 04-6201867
 פקס: 04-6201608
 


 




 
 
התחברות לחברים

קלין קור
לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
לשכת רואי חשבון בישראל
איגוד המוסכים בישראל
לשכת עורכי הדין בישראל
לשכת סוכני ביטוח בישראל
מכון התקנים הישראלי
שירות התעסוקה הישראלי
משרד האנרגיה והמים

תכנון האחזקה של מערכות החשמל במפעלי תעשייה


להב
FacebookTwitter

היבטים של תכנון מתקני חשמל

מאת: אלברטו ברנשטיין מהנדס חשמל M.Sc.

יישום סכימה חשמלית בשטח מוביל למה שנקרא זמינות קונסטרוקטיבית. פתרונות שנקבעים עבור התקנת מתקני חשמל חייבים לספק כמה תנאים כלליים כדלקמן:
  • אבטחת תפקוד המתקן.
  • בטיחות עובדי המתקן.
  • יעילות טכנו-כלכלית של הפתרון התכנוני המצוי.
  • עמידה בהוראות תקנות חשמל של חוק החשמל ושל חוק הקרינה הבלתי מייננת.
אבטחת תפקוד המתקן
אופן החיבורים בין המכשירים ושל המוליכים, גם הסידור ביניהם, משפיע ישירות על רמת אבטחת תפקוד המתקן במשטר עבודה רגיל או כאשר מופיעות הפרעות.
 
  • אבטחת רמת הבידוד הנדרשת בין האלמנטים השונים הנמצאים תחת מתח או ביניהם לאדמה. במילים אחרות, יש צורך לקבוע חומר בידוד המתאים, לקבוע מרחקים מינימאליים וכדומה.
  • הפחתת הסיכון להתרחשות תקלה בגלל עומס מכאני מקרי: דוגמה טובה היא התקנת המנתקים בצורה אופקית כך שאין אפשרות לפתיחת הסכינים כתוצאה ממשקל עצמי. דוגמה אחרת היא קשירת המבדדים בשרשרת מבדדים בעמודים בצורה נכונה ולא מסוכנת.
  • הפחתת הסיכון להתרחשות תקלות/נפילות כתוצאה מקיומה של קשת החשמלית: קשת זו נעה עקב קיומם של שדות אלקטרומגנטי ותרמי חזקים, שמתפתחים בקצרים ויכולים להוציא את המתקן או חלק ממנו מפעולה. לדוגמה – הפתרון למניעת הבעיה הוא התקנת מחיצות בין תאי לוח מתח גבוה או בידוד פסי צבירה מיתר הציוד בלוח.
  • הפחתת הסיכון לשריפת הציוד.
בטיחות עובדי המתקן
יש צורך לתכנן ולהתקין התקנים שונים על מנת למנוע גישה מקרית של העובדים לחלקים החיים (הנמצאים תחת מתח) או להיכנס לאזורים מסוכנים מבחינה חשמלית, תרמית או מכאנית.
משתמשים גם במחיצות, הפרדים, רשתות ברזל שונות, שלטים. באותו מכלול, מתייחסים גם למרחקי בטיחות מחלקים החיים וכדומה.
על ממונה הבטיחות במקום העבודה לדאוג ליישום הוראות בטיחות ספציפיות ועמידה בדרישות חוק החשמל ותקנותיו.
חייבים גם למנוע את הגישה של הציבור הרחב לתוך מתקני החשמל. להלן דוגמאות לנקיטת אמצעי בטיחות:
-          נעילת חדרי חשמל.
-          הצבת שלטי אזהרה.
-          גידור מקום העבודה הזמני או מתחם קבוע.
עלי להזכיר שאמצעי הנ"ל מתאימים גם למניעת חשיפת הציבור למקורות קרינה בלתי מייננת שהם מתקני חשמל.
יעילות טכנו-כלכלית של  הפתרון התכנוני המצוי.
 
הנה מחשבות אחדות שיש לקחת בחשבון בשלב התכנון:
 
-          הגבלת שטח המתקן והגבלת כמות עבודות בניין.
-          הגבלת אורך דרך הזרם.
-          הגבלת מספר מבדדים.
-          חלוקה רציונאלית של שלבי ביצוע ההשקעה.
-          פישוט הביצוע כאשר משתמשים באלמנטים של אותו דגם (מתקני סוג).
-          הפחתת הוצאות התפעול ותחזוקה.

עמידה בהוראות התקנות של חוק החשמל וחוק הקרינה הבלתי מייננת

תכנון כל מתקן חשמל חייב לעמוד בדרישות חוק החשמל ותקנותיו, לרבות חוק הקרינה הבלתי מייננת ותקנותיו. מתקנים מסוימים המוקמים בשטח ציבורי, חייבים להיות מתוכננים בהתאם לנוהלי התכנון של חברת החשמל ולעמוד בפני הוראות ביצוע של החברה.
תכנון ממתקן האמור להיות בבעלות חברת החשמל, חייב לעמוד גם בקריטריונים של היתרי סוג מתקן שהמשרד לאיכות הסביבה מוציא בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת – 2006 .
מאז כניסתו לתוקף של חוק הקרינה הבלתי מייננת – 2006 , חלק ניכר של יזמים ושל מתכנני מערכות חשמל פרטיות מזניחים אותו, בכוונה או מחוסר ידע מסיבות שונות, כך שהציבור הוא זה שימשיך לסבול מחשיפות גבוהות, לא סבירות ולא מוצדקות לשדות מגנטיים ממתקני חשמל.
בסה"כ החוק בא להסדיר את ההתנהלות שלא לקחת בחשבון את ה"פיון" המרכזי בהתפתחות מערכות החשמל: האדם!
ברצוני להזכיר כאן, שאחת המטרות של החוק הינה "להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת".

המטרות הנוספות של החוק הן:

-          להסדיר את המהלך למתן שירות מדידה
-          להסדיר את העיסוק במקורות קרינה לרבות הקמתם והפעלתם
משמעות המטרה האחרונה – אסור להתקין או/ו להפעיל כל מקור קרינה (מתקן חשמלי לענייניו), ללא היתר הפעלה שייתן הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.

בחוק נאמר גם כי :
  • הממונה ייתן היתר הקמה רק לאחר שהוכח שבוצעו:
א.      הערכת רמות החשיפה הצפויות לשדות מגנטיים וחשמליים של בני אדם ושל הסביבה;
ב.       ננקטו כל האמצעים הטכנולוגיים הנאותים וכל אמצעי הזהירות והבטיחות לשם הפחתת רמת החשיפה בסביבת האזורים המאוכלסים;
  • הממונה ייתן היתר הפעלה אם מבקש ההיתר מציג לפניו:
א.      היתר לפי חוק התכנון והבנייה;
ב.       דו"ח מדידות של רמות החשיפה שנערכו במהלך הפעלה ניסיונית של המתקן, במרחקים שונים ממקור הקרינה. תנאי נוסף הוא, שרמות החשיפה לא יעלו על הרמות המרביות שקבע הממונה.
מאוד חשוב שציבור המתכננים ויזמי פרויקטים שונים יבינו שחוק הקרינה הבלתי מייננת-2006 חל על המדינה. חוק זה לא חל על פעילות ביטחונית או מבצעית או על תוצאות פעילות של גופים כמו:
צה"ל, המשטרה, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה ויחידות משרד הביטחון שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה.
ניתן לציין שכל המדידות ועריכת הדו"חות יבוצעו באמצעות בעלי היתר למתן שירות מטעם המשרד להגנת הסביבה.

על בעל מתקן חשמל לבדוק: 
  • את תקינות מתקנו מדי פעם בהתאם להוראות משרד התשתיות הלאומיות
  • את רמת הקרינה במתקנו, כל שנה, ולטפל בחריגות בהתאם להוראות היתר ההפעלה שקיבל מהמשרד להגנת הסביבה. להלן פירוט ההתחייבויות: בעל מתקן חייב לבצע מדידות של שדות מגנטיים סביב המתקן באזורים מאוכלסים, פעם בשנה לפחות, ולפעול בצעדים המקובלים להפחתת עוצמת השטף המגנטי כאשר מגלים חריגות באזורים אלו.
ראוי לציין שהמתכנן והמבצע צריכים להתחייב להשתמש בציוד בעל תקן ישראלי או מאושר בידי מכון התקנים. כל התקנה חייבת להתבצע עם ציוד תקני ומערכות העומדות בתקן הישראלי (או בינלאומי).
אין להעתיק חומר בשום צורה שהיא - אין להשתמש בשום תמונה ללא אישור בכתב | כל הזכויות שמורות לנקודת כוח 2012©
לייבסיטי - בניית אתרים